סיקור מקיף

שדות כוח מגנטיים מצילים ענן גז גדול הנמצא במסלול התנגשות עם שביל החלב

מחקרים קודמים העידו על כך שענן סמית’ כבר שרד מעבר דרך דיסקת הגלקסיה שלנו לפחות פעם אחת, וכי הוא נמצא במרחק של כ-8,000 שנות אור מהגלקסיה והוא מתחיל לחזור אליה.

ענן סמית' (בכתום, בתחתית התמונה) בדרך להתנגשות עם שביל החלב. צילום: ביל זקסטון (NRAO/AUI/NSF)
ענן סמית’ (בכתום, בתחתית התמונה) בדרך להתנגשות עם שביל החלב. צילום: ביל זקסטון (NRAO/AUI/NSF)

זה עלול היה להיות סופו של ענן סמית’, זרם עצום של גז מימן נמצא במסלול התנגשות עם גלקסית שביל החלב. אסטרונומים שהשתמשו במערך הגדול מאוד (VLA) ובטלסקופ הרדיו גרין באנק (GBT) גילו שדה מגנטי עמוק בתוך שביל החלב, שעשוי להגן על הענן בעת הנפילה המטאורית של הגז על דיסקת הגלקסיה.

גילוי זה עשוי להסביר כיצד עננים מהירים מאוד (high velocity clouds (HVCs)) נשארים בדרך כלל ללא פגע, במהלך התמזגותם לתוך דיסקות של גלקסיות, מקום שבו הגז משמש דלק טרי לדור חדש של כוכבים.

נכון לעכשיו, ענן סמית’ עושה דרכו לעבר שביל החלב במהירות של מעל 240 קילומטרים לשניה והוא צפוי לפגוע בה בתוך 30 מיליון שנה. כאשר הדבר יתרחש, האסטרונמים מעריכים כי ההתנגשות תצית גל גדול של יצירת כוכבים, אך תחילה ענן הגז יצטרך לחדור את ההילה, או האטמוספירה של הגלקסיה – ענן של גז חם מיונן המקיף את שביל החלב.

“האטמוספירה בת מיליון המעלות של הגלקסיה שלנו אמורה להרוס את ענני המימן לפני שהם מגיעים לדיסקה, המקום שבו מרבית הכוכבים נוצרים” אומר אלכס היל, אסטרונום במרכז המחקר המדעי והתעשייתי באוסטרליה והחוקר המוביל במאמר שפורסם באסטרופיסיקל ג’ורנל.” תצפיות חדשות חושפות כי אחד מהעננים הללו נמצא בתהליך של קריעה, אך השדה המגנטי מגן עליו ועשוי לאפשר לו לשרוד את המעבר.”

עננים רבים כאלה מרחפים סביב שביל החלב אך מסלוליהם לא מתואמים עם הגלקסיה. הדבר מביא את האסטרונומים לשער כי ה-HVC הם השאריות מאבני הבניין שנותרו מיצירת הגלקסיה שלנו או שהם שרידים של מפגשים גלקטיים מלפני מיליארדי שנים.

למרות גודלם, ריכוז הגז בתוכם די דליל, וסימולציות ממוחשבות חוזות כי צפיפותם לא מספיקה לאפשר להם לחדור דרך הילת שביל החלב. “הרבה זמן ניסינו להבין כיצד העננים הללו מגיעים לדיסקת הגלקסיה” אומר היל. “ישנה סיבה אמיתית להאמין כי הם יישרפו בהילה כמו שמטאורים נשרפים באטמוספירת כדור הארץ.

על־אף שהוא הדוגמה הטובה ביותר לשדה מגנטי בתוך ענן גז, מקורו של ענן סמית’ עדיין בגדר תעלומה. “השדה שגילינו גדול מדי מכדי לשרוד במצבו הנוכחי כאשר הענן נוצר”, אומר היל. “השדה הוגבר ככל הנראה בשל תנועת הענן דרך ההילה.”

מחקרים קודמים העידו על כך שענן סמית’ כבר שרד מעבר דרך דיסקת הגלקסיה שלנו לפחות פעם אחת, וכי הוא נמצא במרחק של כ-8,000 שנות אור מהגלקסיה והוא מתחיל לחזור אליה. “ענן סמית’ הוא ייחודי בקרב העננים המהירים הללו משום שהוא כבר עבר מיזוג עם שביל החלב” אומר פליקס לוקמן, ממצפה הרדיו הלאומי בגרין באנק, וירג’יניה המערבית. “המראה דמוי השביט שלו מעיד על כך שהוא כבר הרגיש את השפעת שביל החלב.”

מכיוון שבענן אין כלל כוכבים, הדרך היחידה לצפות בו היא באמצעות טלקסקופי רדיו רגישים במיוחד, כגון GBT, שיכול לגלות פליטה חלשה של מימן נייטרלי. אילו הוא היה נראה לעין הבלתי מזוינת, היה ענן סמית’ מכסה חלק גדול מהשמים באיזור קבוצת אוריון.

כאשר ענן סמית’ יתמזג בסופו של דבר עם שביל החלב, הוא עשוי לייצר טבעת בהירה של כוכבים דומה לזו של חגורת גולד הקרובה יחסית אלינו. “הגלקסיה שלנו היא סביבה דינמית במיוחד” מסכם היל. “והדרך שבה היא מתקשרת עם הסביבה קובעת האם כוכבים כמו השמש שלנו ימשיכו להיווצר.”

להודעה של החוקרים

2 תגובות

  1. – “האטמוספירה בת מיליון המעלות של הגלקסיה שלנו…”
    – “אסטרונומים שהשתמשו במערך הגדול מאוד (VLA) ובטלסקופ הרדיו גרין באנק (GBT) גילו – שדה מגנטי עמוק בתוך שביל החלב,…”
    – “ישנה סיבה אמיתית להאמין כי הם יישרפו בהילה כמו שמטאורים נשרפים באטמוספירת כדור הארץ….”
    – “השדה הוגבר ככל הנראה בשל תנועת הענן דרך ההילה.”

    אני חייב להודות שאיני מבין דבר.
    למה הכוונה?

  2. הכתבה מעניינת. מזכירה את שעון החול המתקתק להיות מסוגל טכנולוגית לצאת מהגלקסיה,
    וגם את ציר הזמן הגלקטי, שאין לו בעיה להכחיד את החיים וליצור אותם שוב באופן שונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.