סיקור מקיף

גולגולת מצרית בת 4,000 שנה חושפת ניסיונות כירורגיים לטיפול בסרטן

מדענים נדהמו מהתגלית של סימני חיתוך סביב גידולים סרטניים על גולגולת מצרית עתיקה, שאפשרו להם להבין טוב יותר כיצד ניסו המצרים הקדמונים לטפל במחלה

הגולגולת והלסת התחתונה 236, המתוארכות לתקופה שבין 2687 ל-2345 לפני הספירה, השתייכו לגבר בגיל 30 עד 35. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.
גולגולת E270, המתוארכת לתקופה שבין 663 ל-343 לפני הספירה, השתייכה לאישה מעל גיל 50. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024
סימני חיתוך על גולגולת E206 Credit: Tondini, Isidro, Camarós, 2024.
סימני חיתוך על גולגולת E206 Credit: Tondini, Isidro, Camarós, 2024.

מדענים נדהמו מהתגלית של סימני חיתוך סביב גידולים סרטניים על גולגולת מצרית עתיקה, שאפשרו להם להבין טוב יותר כיצד ניסו המצרים הקדמונים לטפל במחלה. ממצאים אלו מהווים ראיות ייחודיות לכך שחברות עתיקות ניסו לחקור ולבצע ניתוחים בסרטן לפני אלפי שנים.

מכתבים עתיקים אנו יודעים כי המצרים הקדמונים היו בעלי כישורים רפואיים יוצאי דופן לתקופתם. לדוגמה, הם יכלו לזהות, לתאר ולטפל במחלות ופציעות טראומטיות, לבנות פרוטזות ולהתקין סתימות שיניים. במצבים אחרים, כמו סרטן, הם לא יכלו לטפל – אבל הם אולי ניסו.

בוחנים את גבולות הטיפולים הטראומטולוגיים והאונקולוגיים במצרים העתיקה, צוות חוקרים בינלאומי חקר כעת שתי גולגולות אנושיות, כל אחת בת אלפי שנים.

“אנו רואים כי למרות שהמצרים הקדמונים היו מסוגלים להתמודד עם שברים גולגולתיים מורכבים, הסרטן היה עדיין גבול ידע רפואי,” אמרה טטיאנה טונדיני, חוקרת באוניברסיטת טיבינגן והמחברת הראשית של המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Frontiers in Medicine.

“ממצא זה מהווה ראיות ייחודיות לאופן שבו הרפואה המצרית העתיקה הייתה מנסה להתמודד עם או לחקור את הסרטן לפני יותר מ-4,000 שנה,” הוסיף המחבר הראשי של המחקר, פרופ’ אדגארד קאמארוס, פליאופתולוג באוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה. “זו נקודת מבט חדשה ומיוחדת בהבנת ההיסטוריה של הרפואה.”

**סימני חיתוך על גולגולת 236**

סימני חיתוך שנמצאו על גולגולת 236, כנראה נעשו עם חפץ חד. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.

הגולגולות נבדקו באמצעות ניתוח מיקרוסקופי וסריקת CT. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.
הגולגולות נבדקו באמצעות ניתוח מיקרוסקופי וסריקת CT. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.

**חיתוך הסרטן**

“רצינו ללמוד על תפקיד הסרטן בעבר, כמה נפוצה הייתה המחלה בעת העתיקה, וכיצד חברות עתיקות התמודדו עם פתולוגיה זו,” הסבירה טונדיני. לשם כך, החוקרים בחנו שתי גולגולות מאוסף דאקוורת’ באוניברסיטת קיימברידג’. הגולגולת והלסת התחתונה 236, המתוארכות לתקופה שבין 2687 ל-2345 לפני הספירה, השתייכו לגבר בגיל 30 עד 35. הגולגולת E270, המתוארכת לתקופה שבין 663 ל-343 לפני הספירה, השתייכה לאישה מעל גיל 50.

על גולגולת 236, תצפית מיקרוסקופית הראתה נגע גדול המתאים להרס רקמות מוגזם, מצב הידוע כנאופלזם. בנוסף, ישנם כ-30 נגעים קטנים ועגולים שהתפשטו על פני הגולגולת.

החוקרים נדהמו מגילוי סימני החיתוך סביב נגעים אלו, שככל הנראה נעשו עם חפץ חד כמו כלי מתכת. “כאשר ראינו לראשונה את סימני החיתוך תחת המיקרוסקופ, לא האמנו למה שראינו,” אמרה טונדיני.

“נראה שהמצרים הקדמונים ביצעו סוג של התערבות כירורגית הקשורה לנוכחות של תאים סרטניים, מה שמוכיח שהרפואה המצרית הקדומה הייתה גם עוסקת בטיפולים ניסיוניים או בחקירה רפואית בהקשר לסרטן,” הסביר המחבר השותף פרופ’ אלברט איסידרו, אונקולוג כירורגי בבית החולים האוניברסיטאי סגרט קור, המתמחה במצריולוגיה.

**סימני חיתוך סביב נגעים על גולגולת 236**

כמה מהנגעים הגרורתיים על גולגולת 236 מציגים סימני חיתוך. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.
כמה מהנגעים הגרורתיים על גולגולת 236 מציגים סימני חיתוך. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.

**סרטן בעת העתיקה**

גם גולגולת E270 מראה נגע גדול המתאים לגידול סרטני שגרם להרס עצם. זה עשוי להעיד שלמרות אורח החיים הנוכחי, שבו ההזדקנות והימצאות חומרים מסרטנים בסביבה מגבירים את הסיכון לסרטן, הסרטן היה גם פתולוגיה נפוצה בעבר.

על גולגולת E270, ישנם גם שני נגעים מחלימים מפציעות טראומטיות. אחד מהם נראה שנגרם מאירוע אלים מטווח קרוב באמצעות נשק חד. נגעים מחלימים אלו עשויים להעיד שהאדם קיבל טיפול כלשהו, וכתוצאה מכך שרד.

לראות פצע כזה על אישה זה לא שכיח, ורוב הפציעות הקשורות לאלימות נמצאות על גברים. “האם האישה הזו הייתה מעורבת בפעילויות מלחמה כלשהן?” שאלה טונדיני. “אם כן, אנו חייבים לחשוב מחדש על תפקידן של נשים בעבר וכיצד הן השתתפו באופן פעיל בקונפליקטים במהלך העת העתיקה.”

הגולגולות נבדקו באמצעות ניתוח מיקרוסקופי וסריקת CT. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.
הגולגולות נבדקו באמצעות ניתוח מיקרוסקופי וסריקת CT. קרדיט: טונדיני, איסידרו, קאמארוס, 2024.

החוקרים ציינו גם כי חקר שרידי שלד טומן בחובו אתגרים מסוימים המקשים על הצהרות סופיות לקשות, במיוחד כאשר השרידים הם לעיתים קרובות לא שלמים ואין היסטוריה קלינית ידועה. “בארכיאולוגיה אנו עובדים עם חלקים מקוטעים של העבר, מה שמקשה על גישה מדויקת,” ציין איסידרו.

“מחקר זה תורם לשינוי בפרספקטיבה ומציב בסיס מעודד למחקרים עתידיים בתחום הפלאו-אונקולוגיה, אבל יידרשו מחקרים נוספים כדי לפענח כיצד חברות עתיקות התמודדו עם סרטן,” סיכם קאמארוס.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.