מתחזקות הראיות שחבלה מוחית בנערות, המתרחשת בתקופת הבגרות המינית, פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי ובעוצמת הרשת המוחית
חבלת ראש היא מצב רפואי מסוכן ביותר. במקרים קשים היא יכולה לגרום לדימומים תוך-מוחיים, לשברים בגולגולת ולנזק מוחי בלתי הפיך. במקרים הקלים היא יכולה לגרום לזעזוע מוח (ירידה כלשהי ברמת ההכרה, בלבול, הקאות וסימנים קליניים נוספים). ככל שהטיפול ניתן מהר יותר, כך עולה הסיכוי להציל את רקמת המוח הפגועה.
חבלות ראש שכיחות מאוד בילדים בכל גיל, והגורמים העיקריים להן הם נפילות ותאונות דרכים (בתוך הרכב, ברכיבה על אופניים או קורקינט או בהליכה). במצב כזה, מוחם המתפתח של ילדים נמצא בסכנה גדולה יותר מאשר מוחם של מבוגרים (כך למשל, בהדמיית MRI ניתן לראות פגיעות כגון קריעה של אקסונים, סיבי עצב, הרגישים לחבלה אצל ילדים כיוון שמעטפת המיאלין – החומר שעוטף ומבודד אותם – עוד לא התפתחה במלואה).
מה השאלה? כיצד ההתפתחות המינית משפיעה על ההחלמה המוחית של בנות שעברו חבלת ראש?
החוקרות ד”ר אביגיל לבני-עזר וד”ר תמר זילברג, מתמקדות בשאלה כיצד חבלת ראש עשויה להשפיע על מוחן המתפתח של ילדות ונערות, בשלבי התפתחות שונים. ד”ר לבני-עזר היא חוקרת מוח, ראש המעבדה לדימות מוחי דיאגנוסטי ומנהלת שירותים קליניים לתכנון ניתוחים נוירוכירורגיים במרכז הרפואי שיבא, ומרצה בכירה בחוג לדימות ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בהבנת פתולוגיות ומחלות מוחיות (כגון חבלות ראש טראומטיות, אלצהיימר, דיכאון וכאב), בייחוד באופן שבו המוח מתארגן מחדש במבנה ובתפקוד הקליני והקוגניטיבי. מחקרים אלו מתבצעים באמצעות הדמיותMRI מתקדמות הבוחנות את הרשת המוחית והקישוריות המאפיינת אותה. ד”ר זילברג היא פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית, מטפלת וחוקרת, מרצה בכירה במגמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר-אילן ומנהלת את היחידה לבניית תוכניות הערכה והתערבות במחלקת שיקום ילדים בשיבא (תוכניות אלו עוסקות בשיקום לאחר אירוע רפואי טראומטי, כגון חבלת ראש, גידול וכוויות). מחקריה עוסקים בהשפעות הפסיכולוגיות של טראומה רפואית ומצבי משבר בילדים, תוך התמקדות בהתמודדות אישית ומשפחתית, היבטים נוירופסיכולוגיים ופיתוח גישות טיפוליות רב-מערכתיות יעילות. בשורה העליונה: קישוריות במוחות בריאים, בשורה התחתונה: קישוריות במוחות של פגועות ראש. בטור הימני: קישוריות במוחות של ילדות ונערות טרם קבלת וסת, בטור השמאלי: קישוריות במוחות של ילדות ונערות לאחר קבלת וסת.
מחקרן האחרון של ד”ר לבני-עזר וד”ר זילברג נולד מתוך המחשבה שאין די התייחסות בעולם הרפואה להחלמה מוחית של ילדות ונערות מחבלת ראש. “לאחרונה היינו בכנס רפואי בטורונטו שעסק בחבלות ראש בקרב ילדים ומבוגרים. הייתה התייחסות להחלמה מוחית של נשים, ומשם נולד הרעיון לחקור גם ילדות ונערות. ילדות, נערות ונשים עוברות שינויים הורמונליים ייחודיים ומשמעותיים שיש להתייחס אליהם, כמו קבלת הווסת בעת ההתפתחות המינית, ויש לכך השפעה על שיקום המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי לאחר חבלת ראש”, מסבירה ד”ר זילברג.
לדברי ד”ר לבני-עזר, “מחקרים קוגניטיביים הראו כי נשים בגיל הפוריות רגישות יותר לחבלת ראש. ההשערה שלנו היא כפי הנראה מכיוון שתנודות ההורמונים הנשיים במהלך החודש, כגון אסטרדיול ופרוגסטרון, משפיעות על אזורים מוחיים בעלי ריכוז גבוה של קולטנים להורמונים הללו; ההוספה או הנסיגה ההורמונלית משפיעה על האזורים האלו במוח ועל והתקשורת בינם לבין אזורים מוחיים אחרים, וכך הקישוריות ברשת המוחית יכולה להיפגע”.
במחקרן, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשו החוקרות לבדוק את הקשר בין חבלת ראש, שינויים הורמונליים, שינויים מוחיים ותפקוד קוגניטיבי. לצורך כך גייסו כ-40 ילדות ונערות בנות 18-9 (לפני קבלת וסת או אחריה) שעברו חבלת ראש (קלה עד קשה) וטופלו במיון או במחלקת שיקום בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, בניהולה של ד”ר ז’אנה לנדה, השותפה במחקר). בנוסף גייסו כ-50 ילדות ונערות בריאות באותו גיל (קבוצת ביקורת). הן בדקו אותן בשלוש נקודות זמן: כשבועיים-חודש לאחר החבלה, לאחר חצי שנה ולאחר שנה וחצי. הבדיקות כללו בדיקת דם הורמונלית (לרמת הורמוני המין הנשיים), שאלון על התפתחות מינית (שבו נשאלו למשל על קבלת וסת, גובה ומשקל ביחס לאחרות וסימנים ראשוניים של שיעור ושדיים), וסריקת MRI מוח לבחינת הקישוריות המוחית המבנית והתפקודית.
בנוסף עברו הנבדקות מבחנים נוירופסיכיאטריים שמתמקדים בתפקודים הניהוליים (תפקודים קוגניטיביים גבוהים, כגון תכנון רצף פעולות להשגת מטרה, התמקדות במשימה ודיכוי דחף שאינו קשור אליה, אשר משמשים לריכוז וחשיבה, תכנון פעולות ושליטה בהן). כך למשל התבקשו לבצע מטלות קצרות שבוחנות קשב וריכוז ואת היכולת לעכב תגובה (לדוגמה נדרשו להתרכז רק בדג אחד שמופיע במרכז המסך ולציין לאיזה כיוון הוא פונה ולהתעלם מדגים רבים ברקע שפונים לכיוונים שונים). בנוסף התבקשו לענות על שאלון שקשור לוויסות רגשי, אשר עשוי להתערער בעת שינויים הורמונליים (לדוגמה לדרג את מידת שליטתן ברגשות ומידת היכולת להירגע לפני מצב מלחיץ). גם ההורים מילאו שאלונים על התפקוד הרגשי של בנותיהם ועל השלכות חבלת הראש.
ממצאי המחקר מראים כי התפקוד הקוגניטיבי של הבנות שנפגעו, בייחוד אם כבר קיבלו וסת, נמוך יותר במובהק מתפקודן של אלה שטרם קיבלו וסת ומזה של הבנות הבריאות באותו שלב הבגרות המינית.
ממצאי המחקר עד כה מראים כי התפקוד הקוגניטיבי (כפי שהתבטא במטלות) של הבנות שנפגעו, בייחוד אם כבר קיבלו וסת, נמוך יותר במובהק מאלה שטרם קיבלו וסת ומזה של הבנות הבריאות באותו שלב הבגרות המינית. בנוסף, בהדמיות נצפו שינויים בעוצמת הרשת המוחית, כתלות בשלב ההתפתחות המינית. כך למשל, קישוריות הרשת המוחית של בנות שכבר קיבלו וסת הייתה חלשה יותר ופחות יעילה בעקבות החבלה, ביחס לבנות האחרות. הסיבה לתוצאות אלו היא כפי הנראה שלב הבגרות המינית והתנודות ההורמונליות שמשפיעות על ההחלמה המוחית.
“ממצאים אלו מעידים כי התפתחות מינית היא גורם שצריך להתחשב בו בשיקום של ילדות ונערות שעברו חבלת ראש כדי להפחית את הסיכון להפרעות קוגניטיביות בטווח הארוך, כגון הפרעת קשב וריכוז. כך למשל, ייתכן שילדה או נערה (לפני קבלת וסת או אחריה) שנפגעה בראשה צריכה לקבל טיפול לאיזון התנודות ההורמונליות כדי להיטיב עם ההחלמה המוחית והתפקודית. כמו כן, ידוע כי חבלת ראש גם מאיצה תנודות הורמונליות והתבגרות מינית. לכן ייתכן שילדה שעדיין לא קיבלה וסת צריכה לקבל טיפול הורמונלי לעיכובו כדי שהמוח יוכל להשקיע אנרגיה בהחלמה. מדובר בהתערבויות רפואיות שיכולות לסייע להחלמת המוח, והעלאתן למודעות היא תרומת המחקר שלנו”, אומרת ד”ר זילברג. לדברי ד”ר לבני-עזר, “ידוע כי יש הבדלים מוחיים, הורמונליים והתנהגותיים בין המינים ואנו מקוות שהמחקר שלנו יוביל לפיתוח רפואה מותאמת אישית ומגדרית”.
החיים עצמם:
תמר זילברג (מימין), ואביגיל לבני-עזר (משמאל)
ד”ר אביגיל לבני-עזר, 45, נשואה + שלושה ילדים (18, 15, 9), מתגוררת בתל אביב, רקדנית בעברה. בזמנה הפנוי עוסקת בגלישת גלים (כתחביב משפחתי משותף).
ד”ר תמר זילברג, 48, נשואה + שלושה ילדים (19, 16, 13), מתגוררת במושב משגב-דב. חובבת טיולים וספורט ואוהבת לרוץ, בייחוד במרוצי הלילה של תל אביב.
עוד בנושא באתר הידען:
