סיקור מקיף

אל תחמיצו: בחודשים הקרובים צפויה להתרחש התפרצות נובה שתיראה לעין בלתי מזוינת

מערכת T קורונה בוראליס כוללת ננס לבן – שארית כוכב בגודל כדור הארץ עם מסה הדומה לזו של השמש שלנו – וענק אדום עתיק שהמימן שלו נשאב על ידי כוח הכבידה של שכנו הרעב. המימן מהענק האדום מצטבר על פני הננס הלבן, מה שגורם להצטברות לחץ וחום שמביאה לפיצוץ. נובה, בניגוד לסופרנובה היא תהליך מחזורי ובמערכת זו המחזור הוא בן 80 שנה

כוכב ענק אדום וננס לבן חגים זה סביב זה באנימציה של נובה דומה לזו של T קורונה בוראליס. הענק האדום הוא כדור גדול בגווני אדום, כתום ולבן, כשהצד הפונה לננס הלבן הוא בגוונים בהירים יותר. הננס הלבן מוסתר בזוהר בוהק של לבן וצהוב, המייצג דיסקת הצטברות סביב הכוכב. זרם של חומר, המוצג כענן מפוזר של אדום, זורם מהענק האדום אל הננס הלבן. כאשר הענק האדום עובר מאחורי הננס הלבן, מתרחשת התפרצות נובה על הננס הלבן, ויוצרת כדור של חומר נובה שנפלט המוצג בכתום בהיר. לאחר שהערפל מתפזר, נשארת נקודה לבנה קטנה, המציינת שהננס הלבן שרד את ההתפרצות. קרדיט: NASA/Goddard Space Flight Center
כוכב ענק אדום וננס לבן חגים זה סביב זה באנימציה של נובה דומה לזו של T קורונה בוראליס. הענק האדום הוא כדור גדול בגווני אדום, כתום ולבן, כשהצד הפונה לננס הלבן הוא בגוונים בהירים יותר. הננס הלבן מוסתר בזוהר בוהק של לבן וצהוב, המייצג דיסקת הצטברות סביב הכוכב. זרם של חומר, המוצג כענן מפוזר של אדום, זורם מהענק האדום אל הננס הלבן. כאשר הענק האדום עובר מאחורי הננס הלבן, מתרחשת התפרצות נובה על הננס הלבן, ויוצרת כדור של חומר נובה שנפלט המוצג בכתום בהיר. לאחר שהערפל מתפזר, נשארת נקודה לבנה קטנה, המציינת שהננס הלבן שרד את ההתפרצות. קרדיט: NASA/Goddard Space Flight Center

הקיץ מצפים אסטרונומים ברחבי העולם בהתרגשות לאירוע נובה בקבוצת הכוכבים קורונה בוראליס, שייראה לעין בלתי מזוינת. המונח נובה עצמו מעיד על כך שפתאום מופיע כוכב בהיר במקום שהיה קודם ריק בשמים, במשמעות “כוכב חדש”.

אירוע זה, שמתרחש בערך כל 80 שנה, מבטיח לעורר עניין הן בקרב אסטרונומים מקצועיים והן בקרב חובבי אסטרונומיה, ולספק נתונים תצפיתיים משמעותיים ואולי לעורר השראה במדעני העתיד.

בקיץ זה, אסטרונומים מקצועיים וחובבי אסטרונומיה כאחד יעקבו אחר קבוצת כוכבים קטנה בעומק שמי הלילה. אבל לא הכוכבים של קורונה בוראליס, “הכתר הצפוני”, הם שעוררו כזו התעניינות. זהו כתם כהה ביניהם שבו צפויה להתרחש התפרצות נובה בהירה במיוחד.

המדע של אירועי נובה

T קורונה בוראליס, המכונה “כוכב האש” ומוכר לאסטרונומים פשוט כ-“T CrB”, הוא מערכת כפולה הממוקמת בקבוצת הכתר הצפוני, כ-3,000 שנות אור מכדור הארץ. המערכת כוללת ננס לבן – שארית כוכב בגודל כדור הארץ עם מסה הדומה לזו של השמש שלנו – וענק אדום עתיק שהמימן שלו נשאב על ידי כוח הכבידה של שכנו הרעב.

המימן מהענק האדום מצטבר על פני הננס הלבן, מה שגורם להצטברות לחץ וחום. בסופו של דבר היא תפעיל התפרצות תרמו-גרעינית גדולה מספיק כדי לפוצץ את החומר שהצטבר. עבור T CrB, האירוע הזה חוזר על עצמו בממוצע כל 80 שנה.

אל תבלבלו בין נובה לסופרנובה. סופרנובה היא התפרצות סופית עצומה שמחסלת כמה כוכבים גוססים, בעוד שבאירוע נובה, הכוכב הננס נשאר שלם, שולח את החומר שנצבר לחלל בהתפרצות מסנוורת. המחזור הזה חוזר על עצמו לאורך זמן, תהליך שיכול להימשך עשרות או מאות אלפי שנים. לנו יש מזל שבמערכת כוכבים זו האירוע חוזר על עצמו בטווח של עשרות שנים בלבד.

מציאת הרקולס והכתר הצפוני: אנימציה קונספטואלית של איך למצוא את הרקולס והכתר הצפוני בשמי הלילה, שנוצרה באמצעות תוכנת פלנטריום. הביטו למעלה אחרי השקיעה בחודשי הקיץ כדי למצוא את הרקולס, ואז סרקו בין וגה לארקטורוס, קרדיט: נאס"א
מציאת הרקולס והכתר הצפוני: אנימציה קונספטואלית של איך למצוא את הרקולס והכתר הצפוני בשמי הלילה, שנוצרה באמצעות תוכנת פלנטריום. הביטו למעלה אחרי השקיעה בחודשי הקיץ כדי למצוא את הרקולס, ואז סרקו בין וגה לארקטורוס, קרדיט: נאס”א

תצפיות היסטוריות ותחזיות

התצפית הראשונה המתועדת של נובה T CrB הייתה לפני יותר מ-800 שנה, בסתיו 1217. הנובה T CrB נראתה לאחרונה מכדור הארץ ב-1946. ההתנהגות שלה בעשור האחרון דומה באופן מפתיע להתנהגות שנצפתה בזמן דומה לפני ההתפרצות של 1946. אם הדפוס ימשיך, אומרים חלק מהחוקרים, האירוע עשוי להתרחש עד ספטמבר 2024.

מה על צופי הכוכבים לחפש? הכתר הצפוני הוא קשת בצורת פרסה של כוכבים מערבה לקבוצת הרקולס, שניתן לזהותה על ידי מציאת שני הכוכבים הבהירים ביותר בחצי הכדור הצפוני – ארקטורוס ווגה – ומעקב אחר קו ישר מאחד לשני, אשר יוביל את צופי הכוכבים אל הרקולס והכתר הצפוני.

תופעת טבע שתקרב אנשים למדע

“זוהי התפרצות חד-פעמית בחיים שתיצור הרבה אסטרונומים חדשים, תאפשר לצעירים לצפות באירוע קוסמי בעצמם, לשאול שאלותיהם ולהשיג נתונים משלהם,” אמרה ד”ר רבקה הונסל, חוקרת בנאס”א המתמחה באירועי נובה. “זה יתן השראה לדור הבא של המדענים.”

ד”ר אליזבת הייז, ראש מעבדת פיזיקת האסטרופרטיקל בנאס”א, מסכימה. “מדענים אזרחים וחובבי חלל תמיד מחפשים את הסימנים החזקים והבהירים שמזהים אירועי נובה ותופעות אחרות,” אמרה הייז. “באמצעות המדיה החברתית והדוא”ל, הם ישלחו התראות מיידיות, והדגל יעלה. אנו סומכים על האינטראקציה הגלובלית הזו שוב עם T CrB.”

הייז היא המדענית הראשית של טלסקופ הקרני גמא של נאס”א, פֶרְמי, שפועל מאז 2008. פרמי מוכן לצפות ב-T CrB כשמתגלה ההתפרצות, יחד עם משימות חלל אחרות כולל טלסקופ החלל ג’יימס ווב, טלסקופ קרני הגמא ניל גרלס סוויפט, IXPE (חקר קיטוב קרני רנטגן), NuSTAR (ספקטרוסקופיית קרני רנטגן גרעינית), NICER (חקר הרכב הפנימי של כוכבי נויטרונים), ומשימת אינטגרל של סוכנות החלל האירופית. טלסקופי רדיו קרקעיים ומצלמות אופטיות רבות, כולל מערך הטלסקופים הגדול מאוד של מצפה הרדיו הלאומי בניו מקסיקו, גם ישתתפו. כלים וטלסקופים שונים יתעדו נתונים על פני הספקטרום הנראה והלא נראה.

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.