מפעל הרכב של חברת Nio בסין מציג את הרובוטים דמויי-האדם החדשים של חברת UBTech, המסוגלים לבצע משימות ייצור מורכבות ולהחליף עובדים אנושיים במטלות מגוונות. והם לא היחידים המעסיקים רובוטים דמויי אדם
אם תגיעו למפעל הרכבים של חברת ניו (Nio) בסין, אתם עשויים להתבלבל ולחשוב שאתם מבקרים בעתיד. לצד פס הייצור המסורתי השמור למכוניות, תראו רובוטים דמויי-אדם: עם שתי רגליים, שתי ידיים וראש. הם בודקים כל רכב בקפדנות, ומבצעים את המטלות שהיו שמורות עד היום לעובדים האנושיים: מוודאים שחגורת הבטיחות מותקנת היטב, מדביקים ברמה גבוהה של דיוק את סמל הרכב על החזית, ממלאים שמן כנדרש ועוד ועוד.
ובמהפכת הרובוטים, אתם יכולים להיות בטוחים ש- Walker לא יהיה לבד במפעלים. או בכלל.
שוק שוקק חיים
באוגוסט 2021 חגגה טסלה את “יום הבינה המלאכותית” שלה בדרך יוצאת-דופן. עיתונאים רבים הוזמנו לאירוע, וצפו בעיניים פעורות כאשר הרובוט הבא של טסלה עלה לבמה. הוא נראה אנושי להחריד – ממש כמו אדם בחליפת רובוט. הרובוט עלה באיטיות במדרגות לבמה, עמד מול הקהל, ואז החל לרקוד. זה לא היה ריקוד רגיל של רובוט – מגושם ואיטי. הרובוט של טסלה רקד בחופשיות ובמהירות, כשהוא גורם לכל שאר הרובוטים בעולם להתבייש בעצמם.
למזלם של הרובוטים האחרים, מדובר היה באמת באדם בחליפה, תוצרתו של חוש ההומור של האדם העשיר ביותר בעולם. מאסק גירש את הרובוט-האנושי מהבמה, ואז שטח את החזון שלו לרובוטים דמויי-אדם אמיתיים מתוצרת טסלה, שיוכלו לבצע עבודות מכל הסוגים, כולל במפעל לייצור הרכבים של טסלה עצמה.
“אני חושב שבמיוחד בעתיד, העבודה הפיזית תהיה בחירה. אם תרצה לעשות אותה, תוכל, אבל לא תהיה חייב לעשות זאת.” התנבא מאסק.
העיתונאים קטלו את המופע הביזארי. הכותרות בעיתונים… ובכן, הן לא באמת הופיעו. השיח הרווח היה שלא מדובר אפילו באב-טיפוס של רעיון, אלא בדיבור על אב-טיפוס שעוד יגיח יום אחד. אבל מאסק לא ויתר. שמונה חודשים בלבד לאחר האדם-בחליפת-הרובוט, הציגה טסלה את “אופטימוס” שלה: רובוט דמוי-אדם שאכן הזכיר מאד במראהו את ההדגמה מ- 2021 . שנה וחצי לאחר מכן, בסוף 2023, החברה עדכנה שהיא כבר שחררה את דור 2 של אופטימוס. הדור החדש ידע ללכת, לבשל ביצה ואפילו לרקוד.
זמן קצר לאחר מכן, ביוני 2024, טסלה הודיעה שאופטימוס דור-2 כבר עובד במפעלים שלה. עוד מפעל שמתחיל לקבל רובוטים דמויי-אדם.
וגם טסלה, כמו UBTech, לא לבד בשוק הזה. כו-לם מנסים היום להביא לשוק רובוטים דמויי-אדם שונים ומשונים. על המשונים ביותר לא אספר כאן, כי ילדים קוראים את הרשומה הזאת. למזלנו, גם הרובוטים הפחות משונים עדיין מעניינים.
חברת אסטריבוט מפתחת רובוט שכבר מסוגל – בזמן אמת ומבלי שיישלט מרחוק – לקפל ולגהץ כביסה, למזוג כוס יין ואפילו למשוך את מפת השולחן מתחת לכלי האוכל מבלי שאלו ייפלו. לפחות בניסיון שהוצג בסרטון ששחררו במאי 2024. חברת פיגיור (Figure) מפתחת גם היא רובוט דמוי-אדם, ולצידה גם בוסטון דינמיקס, אג’יליטי ואפטרוניק האמריקניות, יוניטרי הסינית, סנקטוארי AI הקנדית, 1X הנורבגית ופורייה הסינגפורית.
זה מצב שונה מאד מלפני עשור, כאשר חברה אחת בלבד שלטה בשוק הרובוטים דמויי-האדם בגאון: בוסטון דינמיקס. עכשיו בוסטון דינמיקס מרגישה כבר את הרצים האחרים במרתון מסביבה, למרות אין ספק שהיא עדיין המוצלחת ביותר בהפקת סרטוני תדמית עבור הרובוטים שלה. בשנים האחרונות הפיקה בוסטון דינמיקס סרטונים בהם רואים את הרובוטים שלה רוקדים, עוצרים פושעים, מסדרים את הגינה ומקבלים בעיטות מבני-אדם.
בקיצור, סרטונים מאד דומים לאלו שכל החברות שציינתי עד כה מפיקות היום. ולא רק סרטונים. אם אתם רוצים לרכוש אחד מהרובוטים הללו כדי לקבל פרטנר לשיעורי הריקוד, אני ממליץ על אחד מהזולים ביניהם: G1 של יוניטרי, בעלות של 16,000 דולרים בלבד. זה אולי נשמע הרבה מבחינה אבסולוטית, אבל הרובוט הזה זול בהרבה מרוב המכוניות יד שנייה. רק שיהיה בהצלחה לייבא אותו מסין.
מה שמביא אותנו לשאלה, מאיפה הגיעה פתאום הקפיצה הגדולה הזו ביכולות הרובוטים, ולצידה גם הירידה בעלויות?
מאיפה הקפיצה הגדולה?
איך קרה שכיום מנסים כולם פתאום לייצר רובוטים דמויי-אדם?
קשה למצוא תשובה אחת בלבד. ברור שהייתה התקדמות בהנדסת החומרים, כך שיש לנו חומרים קלים וחזקים יותר – וכאלו שאפשר גם להשיג במחירים נמוכים יותר. גם יכולות המחשוב זינקו קדימה, כך שכל חברה קטנה יחסית מסוגלת להתחיל להעמיד רובוט משלה, שיכול להריץ את עיבוד המידע המורכב הנדרש כדי לשלוט על רגליו וידיו. וכך גם טכנולוגיות החיישנים, הסוללות והסימולציות הנדרשות כדי ללמד את הרובוט ללכת עוד לפני שהוא בכלל נבנה.
כל זה נכון, אבל אני רוצה להוסיף עוד מוצר אחד שהצטרף לשוק בשנתיים האחרונות ואחראי גם הוא על הקפצת היכולות של הרובוטים קדימה: ChatGPT.
טוב, לא באמת ChatGPT, אבל כן הטכנולוגיה שעומדת בבסיסו: מודלי שפה גדולים. המשוכללים מביניהם כיום מסוגלים לקבל תמונה או סרטון וידאו, ולהפיק מהם מידע ותובנות בשפת בני-האדם. בהדגמות של רובוטים כיום אפשר כבר לראות כיצד נראה העולם מעיניו של הרובוט: הוא מצלם את סביבתו, ואז שואל את מודל השפה הגדול – “מה אני רואה כאן?” “היכן נכון לשים את המזלגות והסכינים?” “איזה מהתבלינים מתאים במיוחד למרק עוף?”
המשמעות היא שאפילו ילד יכול כיום לפתח רובוט בסיסי שמסוגל להבין את העולם טוב יותר מהרובוטים המשוכללים ביותר מלפני חמש שנים. כמובן, אותו ילד יצטרך גם צוות של מהנדסים כדי להפוך את הרובוט הבסיסי למכונה שמסוגלת ללכת ולרקוד – וכך הוקמו החברות החדשות שאנו מכירים היום ועומדות מאחורי כמה מהרובוטים דמויי-האדם המתקדמים ביותר. ואלא אם כן יהיה שינוי מפתיע לרעה, הרי שאפשר לצפות שעוד חברות יוקמו, עוד רובוטים יופיעו ביוטיוב, והמחירים ימשיכו לרדת.
העולם, בקיצור, יתמלא ברובוטים.
המיליארד שבדרך
חברת הבנקאות גולדמן זקס ידועה בתחזיות השנתיות שהיא מספקת אודות הפוטנציאל הטמון בתחומים שונים בכלכלה. החברה מנתחת את השווקים כבר שנים רבות, והאנליסטים שלה יודעים ומוכנים גם להסתכל אחורנית ולשים את האצבע על חידושים ופיתוחים שהפתיעו אותם וגרמו להם לשנות את דעותיהם.
לאחד מהחידושים המפתיעים הללו הקדישה החברה דו”ח שלם בתחילת 2024: “רובוט דמוי-אדם: הבינה המלאכותית המאיצה“. בדו”ח מודים החוקרים שקצב ההתפתחויות בתחום הרובוטים דמויי-האדם בשנה האחרונה בלבד הפתיע אותם מאד. כך, למשל, עלות הייצור של רובוט דמוי-אדם צנחה בין 2023 ל- 2024 בארבעים אחוזים בערך. אני חוזר: תוך שנה אחת, עלויות הייצור קטנו בכמעט חצי. אפילו האנליסטים האופטימיים ביותר של גולדמן זקס סברו שעלויות הייצור ירדו רק בעשרים אחוזים. ופתאום, הפתעה. והם מצפים שהמחירים רק ימשיכו לרדת.
החוקרים הופתעו גם מיכולותיהם המתקדמות של הרובוטים כבר בשנת 2024, וקבעו שהרובוטים יכולים כבר עכשיו להגיע למפעלים. ומתי יגיעו הרובוטים דמויי-האדם לבתינו? מתישהו בין 2028 ל- 2031. כלומר, עוד ארבע שנים מהיום. וגם תחזית זו מחליפה את התחזית מלפני שנה אחת בלבד, לפיה הרובוטים יגיעו לבתים רק בין 2030 ל- 2035 .
כמה רובוטים דמויי-אדם נזכה לראות בשנים הקרובות? גולדמן זקס מספקים תחזית שעדיין נראית לי שמרנית. הם סבורים שהביקוש לרובוטים דמויי-אדם יעמוד על 3.5 מיליון יחידות, בערך, בהנחה שהם יישמרו רק למטלות מסוכנות, משעממות או אחרות שבני-אדם פשוט לא רוצים לעשות. תחזית זו, אני חוזר, שמרנית למדיי. כשטכנולוגיה מתחילה להתפתח במהירות, היא יכולה לפלוש בקלות לתחומים חדשים ושונים. האם באמת מוגזם כל-כך לחשוב שמשפחה תשלם עשרת-אלפים שקלים על רובוט בעוד עשר שנים, כדי שהוא ישמור על הבית נקי תמיד, יאכיל את החתול, יצא להליכות עם הכלב ויאסוף את הילדים מבית הספר? ואם היכולות האלו נשמעות מופרכות – ובכן, אין שום סיבה שלא נצליח לממש אותן בשנים הקרובות, אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח באותו קצב כמו היום.
אם נחשוב על הרובוטים דמויי-האדם כעל מכונות שמסוגלות לעשות כל מה שאדם יכול לעשות, ברור שהשוק האמיתי עבורם גדול בהרבה ממה שגולדמן זקס חוזים לנו. למעשה, ייתכן שדווקא תחזית קיצונית אחרת יכולה להיות נכונה יותר: עד 2040, נמצא על פני האדמה כמיליארד רובוטים דמויי-אדם. זוהי התחזית שאילון מאסק תומך בה. המשמעות שלה היא שבעוד 15 שנים בערך, על כל עשרה אנשים יהיה בעולם גם רובוט אחד דמוי-אדם שיסייע להם ב… הכל.
איך יכול עולם כזה להיראות?
עולם של רובוטים
אם להסתמך על התחזיות של גולדמן זקס, הרי שבעוד חמש שנים מהיום נתחיל לראות רובוטים דמויי-אדם בבתים, ברחובות ואפילו בבתי העסק. בהתחלה, היכולות שלהם עדיין יהיו מאד מוגבלות ומאד מונחות-ורטיקל. כלומר, הם יתמקדו בתחום מסוים אחד, ולא יחרגו ממנו. רובוטי הבית ינקו את הבית. הרובוטים ברחובות יבצעו משלוחים. הרובוטים בבתי העסק ימכרו גלידה וצעצועים.
באותן שנים ראשונות, הרובוטים גם ינטו להתקלקל ולדרוש תחלופת חלקים בקצב גבוה. מכיוון שכך, לא רק שמחירם הראשוני יהיה גבוה-יחסית, אלא שהם ידרשו גם תיקונים תכופים. המשמעות תהיה שהרובוטים ימצאו את מקומם בעיקר בבתי-העסק, שם יוכלו המנהלים להצדיק את העלות הגבוהה. הרובוטים, אחרי הכל, יוכלו לתפוס את מקומם של עובדים אנושיים, וכך לחסוך לבעל-העסק מספר משכורות.
ככל שיתקדם הזמן, הרובוטים יהפכו לעמידים יותר, ויתפתחו מסביבם מוסדות שיוכלו לספק להם תיקונים מהירים וזולים. הרובוטים המשוכללים ביותר יוכלו אפילו לתקן בעצמם את עצמם, לפחות במקרים הפשוטים יותר של קלקולים. בשלב זה הרובוטים גם יתחילו להגיע ליותר ויותר בתי-אב, שם הם יספקו מגוון רחב של שירותים. רחב מאד, למעשה, מכיוון שהרובוטים דמויי-האדם יהפכו לפלטפורמה, במקום למוצר מתמחה בפני עצמו.
מה הכוונה בפלטפורמה? חישבו על האייפון. בתחילת דרכו, הוא היה מוצר מתמחה בלבד: טלפון צבעוני ומרשים, עם מספר מוגבל של שימושים נוספים, כמו מצלמה, מחשבון ועוד כמה אפליקציות בסיסיות. לא נדרש זמן רב לפני שסטיב ג’ובס הבין את חשיבותה של חנות האפליקציות, שאיפשרה לאייפון להפוך לפלטפורמה: כלי שעליו אפשר להריץ כל אפליקציה. וכך הפך האייפון לכלי רב-שימושי, שהיום השימוש המרכזי בו הוא כמחשב, ורק מדי פעם אנו גם משתמשים בו כדי להתקשר לאחרים.
כאשר הפלטפורמות הרובוטיות יהיו נפוצות מספיק, יופיעו גם ‘האפליקציות’ עבורן. כל אפליקציה כזו תקנה לרובוט מומחיות בתחום אחר, כדי שיוכל לבצע מטלה מורכבת כלשהי. הרובוט דמוי-האדם בביתי יוכל להפוך להנדימן – סליחה, הנדירובוט – ולהשתמש במקדחה כדי להתקין מדף. הוא יוכל להפוך לשרברב ולפרק ולהרכיב מחדש את הצנרת. הוא יוכל להפוך לשמרטף מושלם ולטפל בילדים. במקרה חירום אמיתי, ודרך אפליקציות פיראטיות, הוא יוכל אפילו לספק שירותים רפואיים. כן, גם ניתוחים של ממש.
אם כל זה נשמע לכם פנטסטי, ובכן, אתם צודקים. הדברים האלו לא יקרו באופן מיידי. מדובר יהיה בתהליך הדרגתי שיימשך עשרות שנים, ובמהלכו הרובוטים דמויי-האדם יהפכו לחלק מובן-מאליו משגרת יומינו, והיכולות שלהם יתפתחו במקביל. וכל זאת, כמובן, רק בהנחה שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח בקצב טוב, ובלי מלחמות או אסונות גדולים שיעצרו את המרוץ הטכנולוגי. בתקופה זו קשה יותר מאי-פעם לדעת האם זה באמת יהיה המצב. אבל מותר לקוות!
נחזיק אצבעות, אם כך, לרובוטים דמויי-האדם. אנו נמצאים כרגע באותה תקופה מרגשת, בה הציפיות שלנו מהבינה המלאכותית והרובוטים מתגלות כשמרניות ונטולות-מעוף, בכל שנה מחדש. תחום הרובוטים דמויי-האדם תופס תאוצה וטס קדימה בקצב שמותיר את התחזיות שלנו מהשנה שעברה הרחק מאחור. לאן נגיע בסוף המרוץ?
את התשובה, כרגיל, נגלה בעתיד.
עוד בנושא באתר הידען:
