החילזון ‘צינוריר בונה’ זכה לתואר ‘מהנדס סביבה’, לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. הוא הגיע לסף הכחדה, אך חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו לגלות כמה צברים חיים של החלזון בחוף הכרמל
תמונת תקריב על פתחי הקונכיות של הצינוריר. צילום איילת ניר
הטבע הוא דבר מדהים. גלי הים שוחקים את סלעי הכרכור וחילזון ה-“צינוריר בונה”, כפי ששמו מרמז, בונה אותם מחדש. איך? החלזונות מתיישבים על הסלעים, צברים צברים, ואחרי שבעל החיים מסיים את מחזור חייו, השריון שלו נשאר בתוך הסלע ומקנה לו את צורתו הייחודית. במשך שלושים שנה אוכלוסיית החלזונות הבונים הלכה ופחתה ולרגע חשבנו שהם נכחדו לחלוטין, אבל במחקר חדש של פרופ’ אריאל קושמרו (Ariel Kushmaro) ורשות הטבע והגנים, מצאנו צברים חדשים חיים של החלזון הבונה בחוף הכרמל! ואלה חדשות נפלאות!
החילזון ‘צינוריר בונה’ זכה לתואר ‘מהנדס סביבה’, לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. לאחר שלושה עשורים של ירידה חדה באוכלוסיית החלזונות ממין זה בישראל ודאגה אמיתית שמא נכחד, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף רשות הטבע והגנים הצליחה לזהות הופעה מחודשת של החילזון בחוף הכרמל. דגימות DNA שנלקחו הצביעו על קרבה גנטית של החילזון גם לחלזונות מדרום ללבנון. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Mediterranean Marine Science.
הגבול בין ישראל ללבנון סוער ומהווה איום ביטחוני, אולם בכל הקשור לטבע, הגבולות בין המדינות מטשטשים. כך גם לגבי מיקומו של החילזון ‘צינוריר בונה’ (Dendropoma), שלא נצפה באזורנו מזה שלושה עשורים ונחשב לזן בסכנת הכחדה בחופי ישראל ולאחרונה הופיע מחדש בחוף הכרמל ואף זוהה כקרוב מבחינה גנטית לחילזון מדרום ללבנון.
לאורך חוף הים התיכון הישראלי, מתפתח אחד מבתי הגידול הסלעיים המשמעותיים כערך טבע לשימור. תצורת סלע ייחודית שנוצרת על ידי שני מיני חלזונות- ׳צינוריר בונה׳ ושלשולן משולש, המתיישבים על גבי סלעי הכורכר באזור החוף ויוצרים התקבצויות צפופות. שלדי החלזונות נותרים מחוברים למצע לאחר שבעל החיים מת. המפלס של המשטח הסלעי נשחק כתוצאה מאנרגיית גלי הים, אך גם נבנה מחדש ע”י החלזונות, בתהליך ארוך וממושך, שכבה אחר שכבה. כל דור צומח על גבי הדור הקודם ולכן פני השטח כוללים גם קונכיות חיות (תפוסות) וגם מתות (ריקות). בתי גידול מעין אלה תועדו בארץ מראש הנקרה בצפון, מכמורת ויפו בחוף המרכזי ובהמשך גם דרומה עד פלמחים.
סקר חזותי שנערך במהלך דצמבר 2020 ופברואר 2021 לאורך שולי המשטחים הסלעיים באזור חוף הכרמל גילה 195 צברים חיים של החילזון ‘צינוריר בונה’. הסקר נערך באמצעות תיעוד מצולם ומדידת גודל של כל צבר חי שנמצא. רצפי DNA שנלקחו ע”י החוקרים מדגימות רקמה של החלזונות הראו זהות של 99-100% לרצפים שהתקבלו מדרום לבנון. אחת ההשערות להימצאות המחודשת של צברי החלזונות הינה שצברים קטנים הצליחו לשרוד ולהתרבות במשך זמן רב תחת כיסוי צפוף של צדפות מהמין הפולש “בוצית פרעה” וכשאלה נעלמו באופן פתאומי בשנת 2016 (מסיבה לא ברורה), התפנה מחדש מקום התיישבות יקר ערך בשולי טבלאות הגידוד והחלזונות זכו מחדש בהזדמנות להתרחב.
כרכוב בטבלת הגידוד בתל נאמי. צילום אורית ברנע
“לאחר שלושה עשורים של ירידה חדה באוכלוסיית החלזונות מהסוג Dendropoma בישראל ודאגה אמיתית להמשך קיומה, מחקר זה מדגים את הופעתו המחודשת של מין זה על טבלאות הגידוד בחוף הכרמל “, אמר פרופ’ אריאל קושמרו, מנהל המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממובילי המחקר.
קבוצת המחקר כללה את: פרופ’ אריאל קושמרו, ד”ר אורית ברנע וד”ר מיכל לידור- נעים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד”ר רמי צדוק מאוניברסיטת חיפה וד”ר רות יהל מרשות הטבע והגנים.
סקר הצינורירים מומן על ידי רשות הטבע והגנים והמחקר הגנטי נתמך על ידי קרן אברם וסטלה גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
