מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
אפשר למצוא אותם בסלט, בכריך ובתבשילים שונים – זיתים והשמן המופק מהם הם מצרכים שכיחים במטבח הישראלי. כרמי זיתים הם גידול מקומי עם מסורת חקלאית ענפה ורבת שנים, אך עם המעבר לחקלאות מודרנית והכנסת דשנים וריסוסים כימיים השתנו שיטות העיבוד המסורתיות. במחקר ישראלי חדש נבחנו השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים, ונבדקו באמצעות סקרים שונים השפעותיהן על הסביבה, על הנוף ועל התועלת הכלכלית לחקלאים.
עץ הזית, שמוזכר לא מעט במקרא, ככל הנראה בוית באזורינו ומכאן התפשט ברחבי אגן הים התיכון. עצים אלו עמידים לתנאי יובש, כך שהימצאותם כאן אינה מקרית. אך מצוקת המים עימה הם נאלצים להתמודד לאחרונה עקב משבר האקלים משפיעה על יכולת הישרדותם. שמירה על עצי הזית כחלק מהתרבות ומהמורשת שלנו חשובה גם מההיבט החקלאי, ולשיטות הגידול השונות בכרמים יש משקל גדול על עתיד השטחים אלה.
אורגני או אינטנסיבי
״השווינו בין כמה ממשקים חקלאיים בכרמי זיתים, ובחנו את ההשפעות של אופן עיבוד הכרמים על הסביבה ועל החקלאי״, אומרת רז סימון, אחת מכותבות המחקר, שנעשה במסגרת עבודת המאסטר שלה בטכניון. בין השיטות החקלאיות שנבחנו ישנו הממשק האורגני שכולל שימוש בחומרי הדברה שמאושרים לשימוש בחקלאות האורגנית, כיסוי הקרקע בצמחייה ודישון שלה בקומפוסט. שיטה אחרת היא ממשק אינטנסיבי, שהוא למעשה החקלאות הקונבנציונלית הכוללת עיבוד של הקרקע במיכון כבד, ריסוסים נגד עשבים ונגד מזיקים כמו זבוב הזית ודישון מלאכותי.
עוד שיטה שנבחנה היא ממשק אקסטנסיבי, המבוססת על שיטות מסורתיות שהיו נהוגות במגזר הערבי, וכיום משלבת אלמנטים חקלאיים כמו התמודדות עם עשבים באמצעות תיחוח ואוורור הקרקע, ושימוש מועט בחומרי הדברה נגד מזיקים ונגד עשבייה. הממשק האחרון שנבחן במחקר הוא השיטה המסורתית – מדובר בשטחים שבהם נטועים עצי זיתים עתיקים במרווחים גדולים, ללא השקיה ועם רעיה של בקר שמספקת דישון וליחוך של העשבים.
יתרון בולט לשיטה האורגנית
במחקר, שהתמקד בגליל התחתון, נערכו סקרים אקולוגיים שהראו כיצד לכל אחת מהשיטות החקלאיות יש השפעה אחרת על הטבע והנוף. עבור כל שיטה נבדקו מיני הצמחים הגדלים באזור ומיני העופות המצויים בו. לפי סימון, באופן מפתיע תועד לשון פר מזרחית, צמח שנמצא בסכנת הכחדה, בחלקות האקסטנסיביות – ייתכן שמכיוון שהחלקות הללו מושקות פחות. “בחקלאות האקסטנסיבית יש איזשהו יצור כלאיים – שילוב בין חקלאות לשטח בר”, היא מוסיפה. לדבריה, בשיטת החקלאות האורגנית תועד מגוון צומח רחב האופייני לבתי גידול טבעיים כגון זמזומית סגולה, תלתן תריסני וצהרון מצוי – שנצפו גם בחלקות המסורתיות והאקסטנסיביות. לעומת חלקות אלו, אחוז כיסוי הצמחייה בממשק האינטנסיבי היה נמוך ונצפו בעיקר מינים פולשים כמו קייצת מסולסלת או מינים מזיקים כמו גומא הפקעים.
לפי סימון, הממצאים מסקר העופות הראו שבשיטות הגידול המסורתית, האקסטנסיבית והאורגנית יש יותר ציפורים שמתאימות לבתי גידול טבעיים בעלי עשבייה, כמו סבכי שחור כיפה, פשוש ונקר סורי. ״לעומת זאת, בכרמים האינטנסיביים נצפו בעיקר מינים מקנני קרקע דוגמת סיקסק וכרוון מצוי, וכן עופות פולשים כמו מיינה מצויה – הפער במספר המינים וכמות הפרטים בין החקלאות האורגנית לבין הקונבנציולית היה ממצא מפתיע״, היא אומרת. ״ממצאים אלו מראים שלחקלאות האורגנית יש ערך אקולוגי גבוה בהרבה מלחקלאות האינטנסיבית, גם במגוון הציפורים וגם במגוון הצמחייה״.
בשיטות הגידול המסורתית, האקסטנסיבית והאורגנית נמצאו יותר ציפורים שמתאימות לבתי גידול טבעיים בעלי עשבייה. תצפית ציפורים במסגרת המחקר על כרמי הזיתים. צילום: רז סימון
לא צריך לבחור: כל שיטה והיתרונות שלה
ומה לגבי החקלאים? לדברי סימון, המחקר בחן את האיזון בין התועלת הכלכלית לחקלאי לבין התועלות החיצוניות כמו ערכים אקולוגיים ונופיים. ״הסקר הכלכלי כלל ראיונות עומק עם החקלאים בממשקים השונים״, היא אומרת. ״אומנם גודל המדגם שלנו היה קטן, אך מניתוח של נתוני ההכנסות וההוצאות שקיבלנו מהחקלאים ראינו ששיטת החקלאות האורגנית רווחית יותר בשל מחיר מוצר גבוה יותר, ושכמות היבול דומה לזו שבחקלאות האינטנסיבית. עם זאת, בממשק האורגני יש גם יתרונות מבחינה אקולוגית״.
נוסף על כך, ערכו החוקרים סקר חברתי שבו השתתפו 300 איש, שייצגו מגוון פלחים באוכלוסייה. המשתתפים התבקשו לתעדף את תמונות הנוף שהוצגו להם לפי תחושת השייכות והחיבור שלהם למקום, והאם הם היו רוצים לבלות בו בזמנם הפנוי. לדברי סימון, הממשק המסורתי קיבל את הציונים הגבוהים ביותר, האקסטנסיבי והאורגני הגיעו אחריו ובמקום האחרון נמצא הממשק האינטנסיבי. ״תוצאות הסקר הראו שיש ערך רב לנוף בשיטות החקלאות המסורתית, האקסטנסיבית והאורגנית כאזורים לפנאי ונופש, כנופי תרבות וכנופים שתורמים לתחושת החיבור והשייכות״, היא אומרת.
אם כך, מהסקרים השונים עולה שבכל אחת מהשיטות, מלבד השיטה האינטנסיבית, קיימים ערכים חשובים. ״יש מגוון של ממשקים וכל אחד נותן שירות מערכת אחר״, אומרת ד”ר הילה סגרה ממכון וולקני, ששותפה בכתיבת המחקר. לדבריה, יש מקום לחקלאות אורגנית שהיא תעשייתית יותר אבל גם רווחית ואקולוגית יותר, וגם מקום לחקלאות אקסטנסיבית ולחקלאות מסורתית. ״לא צריך לקדם ממשק אחיד בכל מקום מכיוון שאין פתרון אחד״, היא אומרת. ״המאמר ממפה את כל שירותי המערכת שמקבלים מכל סוג של ממשק, כך שאפשר למצוא פתרונות שונים שמתאימים לכל חקלאי ולכל אזור״.
החקלאות האינטנסיבית כוללת עיבוד של הקרקע במיכון כבד, ריסוסים נגד עשבים ונגד מזיקים כמו זבוב הזית ודישון מלאכותי. צילום: רז סימון
הזדמנות לרווח כפול
״בממשק האורגני יכול להיות רווח כפול וכל מה שצריך זה להעלות מודעות – יש כאן הזדמנות אדירה לעודד חקלאים לעבור לחקלאות אורגנית שהיא גם משתלמת כלכלית וגם שומרת על הסביבה ועל הנוף״, אומר פרופ׳ אסף שוורץ, אקולוג וראש המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ואחד מכותבי המחקר. לדבריו, השטחים החקלאיים מייצרים ערכי טבע ונוף חשובים ביותר אבל החקלאי לא מרוויח מהערכים האלה, ולעיתים אף מפסיד. ״לכן אנחנו מחפשים הזדמנויות לעודד חקלאות סביבתית ששומרת על הטבע ועל הנוף באופן שמשתלם גם לחקלאי״, הוא אומר.
נוסף על כך, לדברי שוורץ, בכל הקשור לממשקים האקסטנסיבי והמסורתי יש לנו הזדמנות לתקן עוול היסטורי עבור החברה הערבית, והדרך לעשות זאת היא באמצעות תמיכה כספית מהמדינה. ״רווח הוא לא הסיפור המרכזי בשיטות הגידול הללו, ומטרת התמיכה הכלכלית היא לתת תמריץ לשימור המסורת החקלאית, דבר שיסייע בשמירה על הטבע ועל הנוף של שטחים רבים בעלי ערך אקולוגי״, הוא אומר.
לפי שוורץ, תמיכות ישירות בחקלאים לקידום חקלאות סביבתית הן פרקטיקה מקובלת באירופה, וכ-40 אחוז מתקציב האיחוד האירופי מושקעים בקידום חקלאות סביבתית ובתמיכה בחקלאים. ״לצערי בישראל אין תמיכות דומות. במחקר קודם שערכנו מצאנו שיש נכונות גדולה מצד חקלאים לקדם חקלאות סביבתית יותר״, הוא אומר. לדבריו, חלק גדול מהחקלאים אינם מעוניינים בסובסידיות אלא רק בידע מהימן, בהדרכה וברשת הביטחון הכלכלית של המדינה. ״ממצאי המחקר יצרו הזדמנות שהמדינה צריכה לקחת בשתי ידיים כדי לקדם את ענף החקלאות בישראל אל עבר עתיד מקיים יותר”, הוא מסכם.
