המכון לפיתוח רעיונות חדשניים של נאס”א החל לקדם רעיונות של יזמים פרטיים מובילים ולממנם * מדע בדיוני הופך למציאות * מתוך הניוזלטר של פופיולר סיינס, גליון 27, 16/3/2005
פופיולר סיינס
רוב מאמצי המחקר של נאס”א מופנים לפלנטות ולכוכבים רחוקים, אך מחלקה קטנה אחת מתמקדת בדברים דמיוניים כאן בכדור הארץ שלנו – NIAC – המכון לפיתוח רעיונות חדשניים של נאס”א. תפקידו של NIAC לקדם רעיונות כה מורכבים שייתכן כי הם לא ייצאו מפתח המעבדה ב-10 עד 40 השנים הבאות. לא מדובר כאן בתיכון חדש של שסתומים; מדובר בארכיטקטורות ובמערכות טכנולוגיות חדשות לגמרי.
באוקטובר האחרון, קיבלו 12 הרעיונות המובילים מענקים מ-NIAC, כולל טלסקופ שממוקם על הירח והצעה לגידול צמחים בהנדסה גנטית, אשר יוכלו לשרוד באקלים קיצוני כמו זה של מאדים. NIAC קוראת למענקים הללו מחקרי השלב הראשון: שישה חודשים, ומענקים בשווי 75,000$ שיאפשרו למדענים לנבור בפרטים. לדוגמה, מדענים מאוניברסיטת צפון קרוליינה שהציעו גן מאדימי, יבדקו אילו צמחים יתאימו ביותר לקבלת גנים אקטרמופילים, אשר מאפשרים לאורגניזמים לשרוד עם כמות מוגבלת של חמצן. בסיום המחקר, המדענים ישלחו את עבודתם לוועדת המדע של NIAC, שתחליט אם הממצאים מבטיחים מספיק כדי לעבור לשלב II – מענק בסך 400,000$ – לשיפורים נוספים.
היעד הסופי של NIAC הוא לייצר טכנולוגיות אמיתיות שיתמכו במשימות מאוישות ורובוטיות בחלל. אך כפי שרוברט קזנובה, מנהל NIAC, מציין, היתרונות של המחקר המתבצע במסגרת המכון אינם רק לטווח הרחוק. חזון העתיד עשוי לסייע לנאס”א להבין ולחקור פתרונות יצירתיים גם לבעיות בטווח הקרוב. לדוגמה, גן מאדימי יוכל לסייע לגדל מזון באדמה לא פורייה שנמצאת גם על כדור הארץ. להלן ארבעה רעיונות קיצוניים חדשים ששבו את תשומת הלב של נאס”א:
טלסקופ אינפרה אדום על הירח
חוקרים: ג’. רוג’ר אנג’ל, אוניברסיטת אריזונה.
כיצד זה עובד: מאגר מסתובב של נוזל מחזיר אור יוצר מראה חסרת פגמים – בכדור הארץ לא ניתן לעשות זאת בגלל הרוח.
מדוע נאס”א זקוקה לזה: הטווח יגדיל את הרזולוציה פי 3 מזו של ג’יימס ווב, טלסקופ החלל המתוכנן של נאס”א.
בדיקת מציאות: יש צורך בהרכבה. נאס”א צריכה לשלוח אנשים לירח פעם נוספת לפני שניתן יהיה לבנות את הטלסקופ הירחי.
צמחייה במאדים
חוקרים: אמי גרונדן וונדי בוס, אוניברסיטת צפון קרוליינה.
כיצד זה עובד: גנים אקסטרמופילים שמשולבים בצמחים מאפשרים להם לשרוד בתנאים אנארוביים עם קרינה רבה.
מדוע נאס”א זקוקה לזה: הטכנולוגיה עשויה לספק מזון להתיישבות אנושית במאדים בעתיד, ותאפשר שהייה ארוכה יותר על פני הכוכב.
בדיקת מציאות: הירקות המהונדסים עשויים לשרוד עם כמות קטנה של חמצן, אך האם הם יכולים לגדול בתנאי אבק וחול?
הנעה משודרת
חוקרים: טים זיימבה ורוברט ווינגלי, אוניברסיטת וושינגטון.
כיצד זה עובד: הקפצת קרן חלקיקים בחלק האחורי של חללית תאיץ את מהירותה ואת הדחף שלה.
מדוע נאס”א זקוקה לזה: מצוין למשימות מאוישות או רובוטיות. עשוי לצמצם את זמן המסע למאדים משבעה חודשים ל-45 יום.
בדיקת מציאות: יש צורך להכניס למסלול רכב נוסף עם מנועי דחף שיירו את קרן הפלזמה.
חוקרי פלנטות רובוטיים
חוקרים: ג’ורג’ הגרמן וקרייג וולסיי, המוסד לפוליטכניקה של וירג’יניה ואוניברסיטת וירג’יניה.
כיצד זה עובד: דאונים רובוטיים יטוסו דרך האטמוספרה של טיטאן ונוגה, ולאחר מכן ייטענו ברציף אווירי.
מדוע נאס”א זקוקה לזה: הצי הקבוע ישדר תמונות, ימפה את פני השטח ויאסוף חלקיקי אבק.
בדיקת מציאות: דאונים לטווח קרוב מתקבלים על הדעת, אך העלות של תחזוקת צי קבוע עלולה להיות גבוהה מדי.
